המחסנים - כאן זה מתחיל ולכאן זה מגיע

תזכורת קצרה: בסדרת מאמרים זו אנו סוקרים את התהליך התפעולי, מראשיתו ועד לסופו.

בחרנו להגדיר את התהליך כמתחיל בעת קבלת ההזמנה מהלקוח, ומסתיים במשלוח הסחורה / שירות ללקוח.

התקדמנו עד עתה וסקרנו את מרבית שלבי התהליך ובהם : תפ"י, רכש" ייצור, הנדסה, בקרת איכות.

אם החמצת מאמר מאלו שכבר פורסמו, ניתן לקרוא אותם בעמוד המאמרים באתר "שורה תחתונה".

אם עולות שאלות או תהיות או בכל נושא אחר ניתן לפנות אלי ישרות לדואל בכתובת david@dsbl.co.il  . תשובה מהירה מובטחת.

 ועכשיו לעניינו: השלב שהוא בין הראשונים, אך גם בין האחרונים: המחסן.

 

 

למעשה, למחסנים יש תפקיד מהותי גם בתחילת התהליך, שכן בהם מאוחסנים החומרים הנדרשים לייצור.

למחסנים אלו, הקרויים גם מחסני חו"ג (חומר גלם), מגיעים המוצרים אשר נרכשו על ידי הרכש, כפי שתואר במאמר אשר עסק ברכש.

מהטעם הזה, יש להפריד את נושא המחסנים ל – 2.

 סוגי המחסנים:

  • מחסן חומר גלם
  • מחסן תוצרת גמורה ( תוצ"ג)

 

במאמר זה נעסוק במחסן חומר גלם.

מחסן חמר הגלם משמש כנקודת האיסוף של חומרים הנדרשים לתהליך הייצור, וכן של אביזרים וחומרי עזר הנדרשים לפעילות שוטפת של תהליך התפעול.

המחסן מוזן מחומרים המגיעים מספקי הארגון.

החומרים יכולים להגיע מהספקים בהתאם למספר אפשרויות:

  • על סמך הזמנה של הרכש.
  • על סמך זימון על ידי בקר מלאי, כהזמנת מסגרת בוצעה מראש על ידי הרכש.
  • אספקה ישירה למלאי על ידי הספק, הרואה את רמות המלאי במחסן on line, או בשיטת בקרה ודיווח אחרת.

 

 

בכל מקרה כל מוצר המגיע למחסם חיב לעבור לב של אישור ביקורת איכות – ביקורת קבלה.

לביקורת הקבלה יש מספר רמות:

  • ביקורת מלאה, 100%, בדיקה חזותית, ביקורת ניירת טכנית הנלווית למוצרים (COC, COT), ביקורת ניירת הרכש ועיתים גם ביקורת טכניות במעבדת הארגון או אצל גורם חיצוני.
  • דגימה מתוך מנה אשר הגיעה, בדרך כלל תלווה בביקורת ניירת כפי שצוינה לעיל.
  • ביקורת ניירת טכנית ומסמכי רכש בלבד.
  • העברה ישירה למלאי ללא ביקורת – Ship to stock.

 

את הגדרות רמת הבדיקה ושיטת הביצוע מכתיבה מחלקת בקרת האיכות, והן מוגדרות לכל מוצר ומוצר.

לאחר אישורם, המוצרים עוברים לאחסנה.

יש להקפיד כמובן, על תנאי אחסנה נאותים למניעת פחת ונזקים למוצרים בעת האחסון.

מרגע זה המוצרים נמצאים במלאי המחסן ומוגדרים, בד"כ, כזמינים לשימוש. כאן נכנסת לתמונה הבעיה המרכזית במחסנים מורכבים והיא אמינות המלאי.

מלאי אשר אינו אמין, כלומר, אין התאמה בין הרשום במערכת המידע לבין המצאי בפועל, יגרום לאחת מ - 2 טעויות, שתיהן בעייתיות באותה מידה.

 

טעויות שגרתיות במלאי:

  • חוסר במוצרים אל מול הרשום – מתגלה בעת ההכנות לייצור ומשבש את תכנית הייצור וקיום ההבטחה ללקוח.
  • קיום מוצרים אשר אינם רשומים – הזמנות מיותרות ודחיית הספקות עד להגעת חומרים, בעוד שאלו למעשה נמצאים במלאי.

 

כמובן שלאמינות מלאי נמוכה - יש גם השלכות על הדוחות הכספיים - בדרך כלל, השלכה שלילית.

 

מכל הטעמים האלו יש לנהל את המחסן ורישום התנועות בו בצורה קפדנית וכמובן שיש להעזר בתוכנות ניהול מחסן WMS ומערכות ארגוניות שונות ERP.

 

 

מבחינת: מבנה פיזי, שיטות הפעלה וביצועים, המחסן חייב להתאים לדרישות הארגון ומאפייני הפעילות שלו.

אין דמיון בין מחסן המספק 50 משטחי חומר גלם ביום לקו הייצור, לבין זה המלקט לפקודות עבודה ומספק לייצור כמה מאות קיטים להרכבה ביום.

 מדדים בסיסיים לפעילות המחסן הינם:

  • מספר הפריטים בסה"כ.
  • מספר שורות ניפוק ליחידת זמן.
  • מספר שורות קבלה ליחידת זמן.
  • כמות שעות עבודה לתמיכה במספרים הנ"ל, ומכאן חישוב:
    • דקות עובד לתנועת קבלה.
    • דקות עובד לתנועת ניפוק.
    • הוצאות שוטפות בגין ציוד שינוע.

 

מחסן שכזה יכול לפעול גם תחת מתודולוגית LEAN הן ברמת הסדר הארגוני – 5S וכן במודל הספקות ורענו המלאי שיכול לפעול בשיטות שונות כגון קנבן, מגירה כפולה ועוד.

בשורה תחתונה תכננו כבר מחסנים רבים הפועלים במגוון ארגונים כחלק בלתי נפרד מתכנון המפעל כולו, כך שיתמוך באופן מיטבי בתהליך התפעול.

ניתן לראות פרויקטים כאלו בעמוד הפרויקטים באתר שורה תחתונה.

מעוניין בפגישה ללא התחייבות?
השאר פרטייך עכשיו:
הודעתך נשלחה בהצלחה
 
_iesupport _chrome