עוד מעט יוצאים ממשבר ההקורונה ואז מה?
חברים, ימים קשים ולא ברורים עוברים על כולנו בתעשייה ובלוגיסטיקה.
אני משוחח עם לקוחות רבים על מנת למפות את הקשיים אשר הם מתמודדים איתם - התמונה היא של חוסר וודאות כמובן.
ברצוני להציע צורת חשיבה מעט שונה על מנת להערך כראוי מבחינת מערכי התפעול, הייצור והלוגיסטיקה.
כפי שאמר לי לקוח יקר, סמנכ"ל תפעול בחברה גדולה וידועה - יותר ממחצית מהיום שלו עובר בטיפול בנושאים שוטפים הנובעים מהמשבר הזה, כגון: צמצומים, השגת חומרי גלם ממקורות חליפיים, רשימות לחל"ת וכד'..
כל אלו נושאים שעליהם אין לנו, כמנהלים בארגון, כמעט שליטה ואנו רק מגיבים להתפתחויות המגיפה והנחיות ממשלה להתנהגות.
הצעתי לו להקדיש חלק מהזמן שנותר למחשבה על העתיד - כאשר נצא מהמצב הנוכחי ולהתייחס לנושאים עליהם יש לנו השפעה בטווח הבינוני / ארוך.
הרי בסופו של דבר העולם ישיג שליטה על הנגיף ולראיה בסין הייצור והפעילות התעשייתית כבר חזרו ל - 80% מההיקף טרום המגיפה, כך שיש לצפות שזה יקרה גם במקומות נוספים, בחלוף כמה חודשים.
כיצד תראה ההתאוששות במסחר ובתעשייה?
הנחת העבודה שלי היא שהייצור העולמי כולו יפגע והפעילות הכללית תקטן בין 10% בתרחיש אופטימי ל - 30% בתרחיש פסימי.
יש לכך סימוכין רבים במאמרים אין ספור המתפרסמים בכל מדיה ואתר אפשריים בימים אלו. המשותף למרבית המאמרים ודעות הכלכלנים הוא שהמשבר הנוכחי לא יישא אופי של V, כלומר, ירידות חדות שמייד לאחריהן התאוששות חדה, אלא יותר תצורה של האות U, כלומר, תהיה שהייה שאורכה לא ידוע ברמת פעילות כלכלית נמוכה, ואחריה תקופת התאוששות.
כפי שהגדיר זאת Larry Elliot במאמרו בגרדיין הבריטי: " אם אדם לא אכל במסעדה אחת לשבוע, כפי שהיה רגיל, בחודשיים האחרונים, אין זה אומר שהוא יאכל במסעדה 4 פעמים בשבוע, כשהמשבר יחלוף".
הגלובליזציה תפחת ועימה גם פעילות סחר בינ"ל. יותר ויותר מדינות ייצרו יותר ויותר מוצרים עבור השוק המקומי שלהן.
איך זה ישפיע עלינו?
זה כמובן תלוי בסטטוס המקומי / עולמי של הארגון וביחס בין הפעילות הבינ"ל של הארגון, לפעילות המקומית שלו.
אם ניקח לדוגמא יצרן מוצרי צריכה המייצר בעיקר לשוק מקומי, אך מרבית חומרי הגלם שלו הם מיבוא - על יצרן זה להערך למספר תופעות:
- הקטנת ביקושים בשוק המקומי עקב הקטנת ההוצאה הכוללת של צרכנים, מחמת הקטנה בהכנסה הפנויה או הקטנת הצריכה עקב מחסור.
- ירידה במחירי חומרי גלם מיבוא, עקב התמודדות של היצרנים עם שוק שקטן, גם עבורם, וירידה במחירי המשלוחים עקב ירידה בעלויות הדלק, ועודף היצע בשירותי הספנות.
- חוסר זמינות של חומרים ורכיבים מחו"ל עקב בעיות סחר בינ"ל ומגבלות שונות שעלולות להתקיים גם עקב הופעות חוזרות של המגיפה בחורפים הבאים.
- תחרות קשה בין היצרנים המקומיים, עקב עודף קיבולת ייצור, שהתפתחה בתקופת השפע שעברנו בשנים האחרונות, לעומת ביקושים נמוכים, מה שיגרור בתורו מלחמת מחירים.
כיצד על הארגון להערך במקרה זה כדי להיות במצב טוב יותר?
- התייעלות הייצור והורדת העלויות הכרוכות בייצור המוצרים:
- מיפוי מקיף של התהליכים וביטול נקודות הבזבוז ואי יצירת הערך בתהליך.
- הכנסת אוטומציה ורובוטיקה, חלק ניכר מההשקעה יכול להיות מממון בתקציבי חדשנות של משרד הכלכלה וראשות החדשנות, להלן קישור לתכנית להעלאת פריון בתעשייה.
- פיתוח מקורות רכש רבים ומקבילים לניצול הזדמנויות והתגברות על חוסר נקודתי. יש לבחון מחדש את מבנה העלויות של כל פריטי הרכש המרכזיים, ולשקלל גם נושא בטחון באספקה וזמינות.
- העלאת רמת איכות המוצר לשמירה על לקוחות מרוצים ונאמנים :
- הפעלת צוותי שיפור רב משימתיים
- הפעלת מתודולוגיות לאיתור סיבות השורש
- שמירה על איכות בבסיס החיים – מדיניות 5S
- שירות, שירות, שירות – הלקוח יהיה המלך.
- גמישות והענות מהירה לצרכי הלקוח:
- מעבר מהיר ויעיל מפיתוח לייצור
- הפעלת שיטות ואמצעים לדיגום וייצור גמיש, כגון שימוש נרחב ההדפסות תלת ממד.
אלו רק חלק מהאתגרים עומדים לפתחנו בתפעול בתעשיה ולוגיסטיקה.
אני מאחל לכולם בריאות טובה ועסקים פורחים.