האם אנו יעילים ואפקטיביים גם יחד

כן, קראתם נכון, אפשר להיות יעיל ולא אפקטיבי, והכוונה היא שאפשר לעשות את הדברים נכון אבל השאלה היא האם אלו הדברים הנכונים לעשות?!, סיבכתי אתכם?!

דוגמא עכשווית:

חברת הטלפונים הניידים נוקיה ייצרה מכשירים מעולים והייתה שם דבר ומהחלוצים בתעשייה, אבל מכירותיה ירדו ולבסוף היא נעלמה, לעומתה חברות כמו LG, סמסונג, אפל ואפילו HTC שלא היו נחשבות כחלוצות או מובילות בתחום צומחות ומשגשגות.

למה?!

כי נוקיה סיפקה מכשירים מעולים, אבל הלקוחות היו מעוניינים במכשירים אשר יכולים לאפשר אפליקציות שונות -  ובזה המכשירים של נוקיה היו פחות טובים.

כלומר: חברת נוקיה, הצליחה להיות יעילה – אך נכשלה  במבחן האפקטיביות, כלומר – לא הצליחה להרים את גרף המכירות שלה.

כאשר אנחנו ניגשים לבצע פעילות כלשהי, בעבודה ואף בחיי היום יום, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו שלוש שאלות מרכזיות:

  1.    אם המטלה חשובה ללקוח?
  2.    האם אנחנו משנים פיזית את המוצר או השירות?
  3.    האם המטלה מצליחה, כבר בפעם הראשונה?

אם התשובה לכל שלוש השאלות יחדיו היא כן אז – הצלחנו להיות יעילים ואפקטיביים,

אך אם התשובה על אחת משלוש השאלות היא לא, אז המצב הוא כבר שונה וזה אומר שהפעולה כוללת בזבוז.

 איזו מילה נוראית זו - בזבוז, וביפנית זה אפילו נשמע גרוע יותר, מודה (Muda - 無駄).

 

בואו נבחן לרגע את נושא הכיוונים - מה שמכונה סט אפים (Set Up) ע"י שלוש שאלות אלו

 1  האם המטלה (ביצוע הכיוונים) חשובה ללקוח?

    תשובה: המטלה הינה הכרחית, חשובה לתהליך, אבל הרבה פחות ללקוח –

    גם אנחנו כלקוחות של חברות מזון, תחבורה וכו' לא היינו רוצים לשלם יותר בשל כיוונים.

2  האם (ע"י ביצוע הכיוון) אנחנו משנים פיזית את המוצר או השירות?

    תשובה: לא

3  האם (ביצוע הכיוון) הצליח כבר בפעם הראשונה?

    תשובה: לפעמים כן ולפעמים לא

 

אז מבחינת הלקוח אין "לפעמים", הרי גם אנחנו כלקוחות לא מוכנים לשלם פעם נוספת על פסילה ,חריגה או טעות בתהליך, חריגה או טעות נספגת על ידי החברה וזה בעצם מתורגם להפסד.

 כלומר, זמן כיוון (Set Up) הוא בזבוז - אמנם הכרחי אבל בזבוז, ומכיוון שהוא בזבוז הכרחי, יש לשאוף למזער אותו וליעל אותו.

 

אבל מה בעצם עומד בבסיס העניין?! ועל מה כל הרעש?

 קיצור זמן כיוון - קשור בקשר הדוק למושג שנקרא זמינות.

ואותה זמינות היא בעצם הזמן שבו אנו מפעילים את המכונה מסך כל הזמן (במסגרת זמן ידועה ומוגדרת).

כלומר במידה ונצליח לקצר את זמן הכיוון או להקטין את הזמן לתקלות, הזמינות תעלה ובעצם אנו נהיה זמינים לעבודה ולכן התפוקה שלנו תשתפר, זמן ההמתנה של הלקוח יתקצר, נוכל לייצר גם מנות קטנות יותר ומכאן שעלות אחזקת המלאי תהיה נמוכה יותר, כי אנחנו נהיה יותר יעילים ונוכל להרשות לעצמנו זמן תגובה קצר יותר לביקוש.

 

כלומר, פעילות אשר מתבצעת בעת שהמכונה שלנו עומדת ולא מייצרת - מוגדרת כפעילות פנימית ומבזבזת זמן ללא תרומה לתועלת העיקרית, מאידך ישנן פעילויות אשר ניתן לבצען במקביל לפעולת ייצור המכונה כהכנה לייצור של הפריט הבא והן מוגדרות כפעילויות חיצוניות מכיוון שהן אינן פוגעות בזמן הייצור של המכונה.

לכן צריך לשאוף להמיר כמה שיותר פעילויות פנימיות לפעילויות חיצוניות, בדוגמת מפעל הייצור ניתן ואף דרוש להכין את הכלים, הציוד ומה שנחוץ מראש (או תוך כדי פעילות המכונה) ובכך למנוע בזבוז של זמן.

 

באחת החברות בהן יישמנו את מתודולוגיית LEAN הצלחנו בעזרת תצפית וניתוח הפעילויות בזמן כיוון לצמצם את זמן הכיוון ביותר מ - 50% כפי שניתן לראות בדוגמא המצ"ב, וכל זאת על ידי התמקדות בצמצום וסילוק הבזבוזים, כגון תנועה ושינוע.

 

 זמני ה - Set Up אשר נמדדו לפני ביצוע הפרויקט, ואחריו והביאו לחסכון: 52%

  

 

דיאגראמה המדגימה את ירידת זמני הפעולות החיצוניות והפנימיות – לפני ואחרי ביצוע הפרויקט

 

לסיכום: לכל חברה, מפעל ובית עסק - חשוב להיות יעיל ואפקטיבי גם יחד!!!

 במידה והעסק שלך אינו יעיל ואפקטיבי גם יחד – פנה אלינו ואנו נעזור לך להביא את העסק שלך ליעילות אופטימאלית = רווחיות מירבית

 

מעוניין בפגישה ללא התחייבות?
השאר פרטייך עכשיו:
הודעתך נשלחה בהצלחה
 
_iesupport _chrome