טובים 2 מוחות ויותר, מאשר 1 - Brainstorming
במאמר הקודם, תיארתי את שיטת הסיבה תוצאה, או בשמה הנפוץ יותר, תרשים עצם דג, למציאת סיבת השורש וחקר תקלה ממוקד.
הזכרתי במאמר את נושא סיעור המוחות ככלי לתעדוף של הסיבות האפשריות לחקר ופתרון.
מהו סיעור המוחות? את המושג סיעור מוחות - Brainstorming, הגה בשנות ה50
של המאה הקודמת אלכס פ. אוסבורן, חוקר אמריקאי. הוא פרסם אותו בשנת 1957.
במהותו, סיעור מוחות זהו תהליך של שיתוף מחשבתי קבוצתי וגיוס משאבי הקבוצה ליצירת רעיונות ופתרון בעיות.
איך עושים סיעור מוחות?
ראשית, צריך מנחה. המנחה צריך להגדיר את הבעיה ולזקק אותה ואת הניסוח שלה, כך שיהיה מדויק וממצה ככל הניתן.
שנית, צריך צוות. צוות טוב יכלול אנשים ממספר תחומים אשר כולם רלוונטיים לנושא או לבעיה המדוברים.
שלישית, מקיימים דיון לצורך העלאת רעיונות.
לדיון זה יש כללים:
- זמן קצוב לכל הדיון, אם מישהו לא הספיק לבטא רעיון יצירתי וחשוב, הוא בד"כ יעביר אותו אחר כך.
- כל רעיון עולה, ונרשם, באופן שכולם יכולים לראות אותו.
- אין פסילה של רעיונות.
- אין מתן שבחים לרעיונות.
- אין חזרה על רעיונות.
תפקידו של המנחה הוא לשמור על כללים אלו ובמיוחד מניעת ביקורת על רעיונות מחד, ושבחים מאידך, מאחר ושניהם בעלי השפעה משתקת ומקטינה את זרם הרעיונות האפשרי.
מחקרים מראים שקרוב ל - 30% מהמשתתפים לא יעלו רעיונות, מתוך מה שבאופן כללי ניתן לתאר כ"פחד במה". עניין של אופי.
מהטעם הזה, לעיתים כדאי להתחיל, לאחר הגדרת הבעיה בכמה דקות, בהן כל משתתף רושם על נייר את הרעיונות שלו, ואח"כ המנחה עובר לפי הסדר ואוסף את הרעיונות הכתובים.
ממשיכים בשיטה המקובלת של רעיונות המועלים בשיחה, אלו אשר עדיין לא עלו בשלב הכתיבה.
השלב הרביעי הוא סינון ובחירת רעיונות לטיפול, ע"פ קריטריונים ברורים. אפשר לבצע שלב זה בקבוצה קטנה יותר המורכבת ממומחים לנושא. צוות קטן יהיה יעיל הרבה יותר בתחום זה.
אם נחזור לשיטת עצם הדג, בסיעור המוחות יעלו כל הרעיונות אשר ירשמו בענפים או בהסתעפויות השונות.
בשלב המיון והתיעדוף יבחר צוות מצומצם את הנושאים בהם יש לטפל.
כעת קיבלנו את התוצר המבוקש: רשימה ממוקדת וקצרה של רעיונות להמשך טיפול, אם כסיבות לבעיות שמתרחשות, או רעיונות לפיתוח, כיווני המשך עסקיים ועוד.
מניסיוננו זהו כלי עבודה יעיל ופורה ביותר.
