כמה באמת אפשר לייצר?

זהו מאמר המשך למאמר בנושא פריון ויעילות חברות רבות במשק.

במאמר הראשון מניתי מספר גורמים לתופעת חוסר היעילות של חברות ישראליות. לאחר מכן, בשבועות אשר חלפו, ניתחנו את הסיבות האלו בפירוט רב יותר. 

קראו את סדרת המאמרים באתר שלנו - לחץ

הפעם נעסוק בתופעה של הערכת חסר של יכולות הייצור והתפעול.

מה הכוונה?

פשוט, ניתן לקבל ממערך התפעול הרבה - אבל ממש הרבה יותר ממה שמקבלים.

העובדה היבשה היא שבעשרות פרויקטים של שיפור פריון ויעילות שביצענו בשנים האחרונות קרו 2 דברים  :

1. גילינו שמערך התפעול פועל ב 50%-60% תפוקה בלבד.
2. בביצוע מדויק שיפרנו את הפערים הללו והגענו לתפוקה מלאה של מערך התפעול.

ובכן, איך זה יכול להיות?

התשובה היא שבנוסף לסיבות שנמנו במאמרים קודמים:

1          חוסר בכלי ניהול ומדידה,

2          אי ביצוע השקעות מתאימות,

הנהלות החברות אינן מאמינות שניתן להפיק יותר מצוות התפעול, ללא השקעות כבדות ביותר.

תופעה אחרת הדומה לקודמת, היא שהנהלת הארגון מרגישה את חוסר היעילות איך אין בארגון די ידע וניסיון כדי לגשר על פער זה.

אז מה עושים?

כאשר אנו מגיעים לארגון ומתבקשים לשפר את הפריון אנו נוקטים בכמה צעדים בסיסיים, אשר מאוחר יותר מתפתחים על פי מאפייני הארגון בו אנו פועלים.

 הצעדים הבסיסיים ביותר הם:

• מיפוי ורישום של תהליכי הייצור/תפעול הנדרשים לביצוע מטלות הארגון, דוגמא:

• חקרי זמן ועבודה להבנת יכולות התהליך ה"תקניות"

• ניתוח נתונים וכימות התפוקות הקיימות.
• השוואת התפוקות הקיימות לתפוקות ה"תקניות" כפי שחושבו.
• תכנון תהליך השיפור.
• יישום השיפורים.
• בקרה מתמדת על התפתחות השיפור ועדכון התכנון בהתאם, לאנשי ה - Sigma 6 שביננו , זה כמובן מודל ה DMAIC במלואו.

 נשמע פשוט לא?

לא כל כך,  אבל צוות מיומן ומנוסה ידע לתת את הפתרונות המתאימים.

אה... כן, מה עם ההשקעות? כל אחד יכול לשפר אם ישקיע סכומים גדולים, לא?

ובכן, כלל החזר ההשקעה על פיו אנו פועלים הוא 24 חודשים או פחות מכך. בהנחה שיש לארגון יכולות מימון מתאימות, זו השקעה כדאית ביותר.

לסיכום: אם יש לך ספק לגבי מיצוי הפוטנציאל של ארגונך – צור עימנו קשר ואנו נעזור לך, להביא את הארגון למלא יכולתו.