סיפורו של מטר מדידה - מאמר קצר אשר בסיומו חידה

המאמר הקודם (עוברים מבית מלאכה למפעל) עסק במעבר הקשה מסטאטוס של בית מלאכה למפעל תעשייתי.

אחד המאפיינים של בית מלאכה - הוא רמת אוטומציה נמוכה, כפי שנסקר במאמר כאשר אחד הביטויים לכך הוא בשיטות המדידה.

מכירים את הכלי אשר מופיע בתמונה?

זהו אמצעי המדידה הנפוץ ביותר.

אמצעי מדידה? האם בתעשייה אמצעי מדידה לא אמור להיות מדויק?

ובכן, למי שלא ידע, אם נשווה בין 3 "מכשירי מדידה" כאלו ונמדוד את אותו החפץ בעזרתם, אנו עשויים לקבל סטיות של עד 5 מ"מ ואולי יותר, לאורך נמדד של 100 ס"מ.

לכן יש לומר כי ה"מטר" או סרט המידה, כפי שיש לקרוא לו, הינו מכשיר להערכת מידות ולא למדידה.

דוגמה מעשית

במפעל, בו אנו עובדים בימים אלו, זו בעיה מרכזית.

מכיוון שהמוצר - הינו מוצר המורכב ממספר רב של חלקים יש לוודא התאמה בינהם, כדי שבזמן ההרכבה הסופית, יתקבל מוצר איכותי ותקין.

אך אליה וקוץ בה, מכשיר המדידה הקיים הינו ה"מטר" שעל מגרעותיו כבר עמדנו.

מה עושים במפעל? תחנת חיתוך חומר הגלם והכנת החלקים להרכבה חותכת בעזרת ה"מטר".

אך מכיוון שברור לכל העובדים כי החיתוך אינו מדויק, לפני כל הרכבה מתבצעת התאמה ידנית של החלקים המורכבים זה לזה על ידי ניסור בשלבים עד שהחלק נכנס למקום המתאים לו.

כך מבוצעת עבודה כפולה ומשולשת (למעשה, כמו במפעלים רבים אחרים שבדקנו, היעילות נעה סביב 50%, ראו מאמר קודם).

מה ניתן לעשות?

במסגרת העבודה, שונה התהליך כך שכל עבודות החיתוך יבוצעו על ידי תחנה אחת בלבד.

תחנה זו תבצע מדידות בעזרת מכשיר מדידה תעשייתי מדויק, בכל המכונות אשר נמצאות בה.

באופן זה התאמת החלקים הינה מושלמת מראש ואין צורך בהתאמות נוספות בעת התהליך.

מכשיר המדידה אשר נבחר, הינו סרגל מדידה אלקטרוני מכויל המשמש גם "סטופר" לחומר המוכנס למתקן החיתוך.

ראו תמונה של מתקן דומה:

תוצאות השיפור

זמן העבודה ירד ב - 30% (נכון, עדיין יש לאן להתקדם גם מכאן).

האיכות השתפרה וכמות הפחת של החומרים בתהליך ירדה באופן ניכר.

ועכשיו לחידה

מדוע בכל ה"מטרים" הקצה הזוויתי חופשי? האם זו תקלה וייצור לא מוצלח? אולי כדאי להדק את המסמרות ולקבע את הקצה?

5 המשיבים הראשונים - יקבלו מפגש ייעוץ ראשוני ללא תשלום