תמחיר המוצר - לב העסקים

את דרכי בעולם המופלא של התעשייה התחלתי בדיוק שם - כתמחירן.

כאשר סיימתי את לימודי בטכניון, התקבלתי לעבודה בחברה תעשייתית ותיקה, בתחום הנגרות.

המנכ"ל / בעלים מצא את הדרך הנכונה להכשיר אותי לתפקידי ניהול - קיבלתי משרה של תמחירן זוטר.

במשך כשנה, חישבתי כמויות חומרי גלם, ניחשתי (כן, כן, בתחילת דרכי אכן ניחשתי) זמני עבודה, למדתי שהתהליך הוא לב העניין ונתקלתי במשוכה הקשה מכל - עלויות עקיפות ושיטות ההעמסה שלהן.

ממה בעצם מורכב הנושא אשר נקרא ?

אשתמש, כאן, בדוגמא מאותם הימים:

נניח שעלינו לתמחר עלות של ארון פשוט, בגובה של 1.8 מ', רוחב של 0.8 מ' ועומק של 0.4 מ'. לארון זה יש 2 דלתות וכן 4 מדפים. החומר ממנו עשוי הארון הוא סיבית מצופה מלמין, והלזבזים - קנטים בלעז, עשויים PVC  בעובי 1.5 מ"מ. זהו פריט ריהוט משרדי סטנדרטי לחלוטין.

נבנה טבלת תמחיר (כל המחירים שיפורטו אינם אמתיים וללא קשר למציאות):

 

ראשית, והפשוט מכולם, חישוב כמות חומרי גלם וחומרי עזר

 

תיאור 

יחידת מידה 

מחיר יחידה 

כמות במוצר 

סה"כ עלות

לוח מלמין 18 מ"מ

מ"ר

53

4.6

242.5

לוח מלמין 12 מ"מ

מ"ר

40

1.6

63.4

קנט PVC 1.5 מ"מ

מ"א

1.5

17.2

25.7

צירים לדלתות

יח'

6

6.0

36.0

תומכי מדף

יח'

0.1

15.0

1.5

מחברים

יח'

0.8

13.0

10.4

ידיות

יח'

3.5

2.0

7.0

חומרים כלליים, דבק וכו'

קומלט

5

1.0

5.0

סה"כ חומרים

 

 

 

391.5

משטח אריזה

יח'

30

0.5

15.0

חומרי אריזה

קומפלט

5

1.0

5.0

סה"כ אריזה

 

 

 

20.0

סה"כ חומרים כללי

 

 

 

411.5

 

לא מסובך, אבל מחייב את הכרת המוצר, ועץ המוצר.

תמחיר זה יכול להתבצע בקלות יחסית במפעלים בהם יש מוצר מוגדר אשר עבורו קיים עץ מוצר במערכת המחשב הארגונית.

כמובן שיש לשמור על מחירים נכונים של הפריטים. פעילות זו יכולה להתבצע באופן אוטומטי על ידי עדכון המחיר בעת קליטת המוצרים הנרכשים וקליטת החשבוניות.

המחיר יישמר במקום המתאים. הכל נכון, כמובן, בהנחה שיש מספרים קטלוגים לכל הפריטים הנרכשים.

תזכורת - בימים בהם אני התחלתי, זכרנו הכל או שהשתמשנו במחירוני חומרים שהכנו בעצמנו ועדכנו מעת לעת מול ספקים מרכזיים.

 

הנושא המורכב יותר הוא עלות העבודה

ראשית יש להכיר היטב את תהליך העבודה - כאן למדתי על בוריה את המלאכה ולמדתי גם שכאשר יש פריט גדול יש צורך ביותר כ"א לשם העברתו מתחנה לתחנה (בכל אופן, כך היה בשיטות בהן פעלנו אז...) ולעיתים צריך עוזר בפעילות ההרכבה, פשוט כדי לסייע להרים פריטים גדולים. בנוסף , חייב להיות מקור נתונים לגבי זמני התהליך השונים.

כל זה עדיין פשוט יחסית, מה עושים עם עלות העבודה? כמה עולה דקה? יש כאן 2 אפשרויות. הראשונה והמקובלת במקומות רבים היא לחשב "שעת מפעל", כלומר: עלות המפעל לשעת עבודה. החישוב פשוט יחסית :

חישוב שעת מפעל: סך כל עלויות המפעל, לא כולל חומרים לחלק לשעות הפעילות המתוכננות.

כמובן ששיטת חישוב זו מכילה הרבה הטיות ואי דיוקים, מתוך השימוש הכוללני בעלויות מבלי לשייך אותן לפעילות כזו או אחרת.

על מנת לפתור בעיה זו ניתן להשתמש בשיטת: "תמחיר מבוסס פעילות" או ABC, Activity Based Cost, המשייך עלויות לפעילות.

למשל בדוגמא שלנו: תהליך הניסור יחושב ראשית בעלות העבודה הישירה המושקעת בו, קרי עלות המעביד של העובדים בתהליך, למשך הזמן המוגדר. העלויות העקיפות של תהליך זה יחושבו לפי:

  • עלות השטח אשר בשימוש: ע"פ שכר דירה למ"ר וארנונה
  • עלות חשמל: לפי צריכת הכוח של הציוד הרלוונטי, קרי המשור, ובנוסף עלות התאורה בשטח, מזגנים באזור המדובר וכך הלאה. מבינים? לא פשוט, אבל מדויק ביותר.
  • נותרה עוד קבוצת עלויות אשר לא טופלה ואלו העלויות העקיפות אשר אינן ניתנות לשיוך,

למשל מרבית הוצאות הנהלה וכלליות. עלויות אלו תחולקנה בין הפעילויות על פי "מפתח העמסה" המתאים ביותר.

 

מפתחות אפשריים להעמסה לצורך חישוב העלות העקיפה הינם:

שטח המחלקה במ"ר מתוך כלל השטח, שעות עבודה הישירות בפעילות מתוך כלל שעות העבודה הישירות וכיו"ב. הכל על פי העניין והנושא.

 

חישוב העבודה בדוגמא שלנו נעשה בשיטת "שעת מפעל". להלן הטבלה:

 

תיאור

יחידת מידה

מחיר יחידה

כמות במוצר

סה"כ עלות

ניסור

דקת מפעל

                 6.7

               15.0

               100.0

הדבקת קנטים

דקת מפעל

                 6.7

               10.0

                 66.7

פרזול

דקת מפעל

                 6.7

                 5.0

                 33.3

 הרכבה

דקת מפעל

                 6.7

               10.0

                 66.7

נקיון

דקת מפעל

                 6.7

                 5.0

                 33.3

אריזה

דקת מפעל

                 6.7

                 3.0

                 20.0

סה"כ עלות עבודה

 

 

 

320

 

 

מכאן שעלות ייצור הארון הינה:   320 + 411.5 = 731.5 ₪ .

 

כעת צריך להחליט את ההחלטה הקשה מכולן והיא מחיר המכירה.

 

כמובן שבראשית דרכי כתמחירן מתחיל לא קיבלתי את הרשות לקבוע זאת, רק מאוחר יותר כמנכ"ל אותה חברה וכמנהל בארגונים אחרים ביצעתי החלטות אלו.

 

בכל המקרים, הבסיס הוא התמחיר ה"טכני" כפי שבוצע בדוגמא. בסיס זה יכול להעלות או להוריד את רווחיות המוצר ובעקיפין גם את רווחיות החברה – ומכאן חשיבותו הרבה.

 

רק כמנכ"ל הבנתי באמת, מדוע השורה הבאה בגליון החישוב לא נקראה "רווח", אלא "מקדם סיכון". על כך אולי נרחיב באחד המאמרים הבאים.

 

אנחנו, בחברת שורה תחתונה מתמחים בהתייעלות והבאה לשורה תחתונה משופרת בעשרות אחוזים.

אני מזמין אותך – להתקשר אלי, עכשיו ולקבוע פגישה!!!
054-7796387 או פנה במייל david@dsbl.co.il

 

מעוניין בפגישה ללא התחייבות?
השאר פרטייך עכשיו:
הודעתך נשלחה בהצלחה
 
_iesupport _chrome