TPM - שיפור יעילות הציוד והמכונות
מאמר זה הינו השישי בסדרת המאמרים העוסקים בכלי ה - LEAN השונים.
לכלי ה - TPM שמור מקום של כבוד בין הכלים השונים.
ראשית אני רוצה לעשות אבחנה בין TPM, כאחד מכלי ה -LEAN בארגונים וחברות המיישמים את מגוון הכלים, כחלק ממתודולוגיה מקיפה ושינוי תרבותי המחויב מיישום LEAN, לבין ארגונים אשר בחרו ב - TPM כמתודולוגיה הראשית המאגדת בתוכה את שאר הכלים.
ארגונים שכאלו, הם בד"כ ארגונים שבהם התהליך הוא מוטה הון, קרי עיקרו נשען על תהליכים ממוכנים וביעילות הציוד נקבעת רווחיות הפעילות התפעולית.
זו מתודולוגיה מורכבת ועתירת יישומים, המחייבת דיון נפרד ומקיף.
בין התעשיות להן מתאים יישום של TPM כמתודולוגיה המובילה, ניתן למצוא חברות מזון גדולות ומובילות בעולם, חברות כימיקלים ומוצרי ניקיון וטיפוח הבית, חברות למוצרים כימיים שונים ועוד.
במאמר זה נעסוק בסוג השני של ארגוני תפעול, בהם ה -TPM הוא אחד מכלי הLEAN, אשר תפקידו להגיע לניצול אופטימאלי של הציוד הקיים, אך יעילות התפעול קשורה גם במרכיבים נוספים וביישום כלים אחרים לשיפור ביצועי קווי הרכבה ומרכיבי תפעול נוספים.
אחרי הסבר ארוך שכזה הגיע הזמן לדבר קצת יותר בפירוט על TPM. כלומר Total Productive Maintenance.
TPM - הוא אחד מכלי הLEAN - , אשר מאפשר, באופן מתודי ומושכל לשפר את ביצועי הארגון, בכל הקשור לתפוקות מהציוד (ההון) אשר הושקע בו.
המטרה העיקרית של TPM היא להגדיל את אפקטיביות הציוד.
TPM מטפל בסיבות להקטנת האפקטיביות ותקלות בציוד, תוך כדי יצירת סביבת עבודה בין עובד לציוד, המאפשרת תחושת בעלות של העובד על הציוד, והובלה לאחזקה אוטונומית.
במקומות רבים מיושמת פעילות TPM במקביל ובמשולב עם פעילויות אחרות בתחום יעילות הייצור ואיכות כגון פעילויות TQM צוותי שיפור ו קייזן – KAIZEN, אשר כולם יחד, למרות הבדלי השמות, שואפים לאותה מטרה – שימור והגברה של פעילויות המוסיפות ערך לארגון / מוצר והקטנה, עד כדי ביטול, של פעילויות אשר אינן מוסיפות ערך לארגון.
כפי שאני תמיד אומר, כדי לנהל צריך למדוד. מדד מקובל לפעילויות ה TPM הוא ה - OEE.
OEE - Overall Equipment Efficiency מדד יעילות הציוד הכוללת.
מדד זה משמש לצורך איתור מוקדי בזבוז, בתחומי מיכון וציוד בייצור.
במדד משתמשים על מנת לבחון את השינויים אשר נגרמו עקב פעילויות שונות בתחום ה - TPM, כגון אחזקה אוטונומית ומונעת, קיצור זמני כוונון ועוד.
מדד זה פותח בשנות ה- 70 על יד ה- JIPM - Japan Institute for Plant Maintenance - כחלק ממתודולוגיית ה .TPM – המדד בוחן, באופן כולל, את ניצולת הציוד בארגון.
המדד הינו יחסי והמדידה מתבצעת באחוזים והארגון משווה בין תקופות בשלבים שונים של פעילות הTPM והמדד הוא אינדיקציה עבורו שיפור בפעילות ובזמינות הציוד לפעילות מוספת ערך.
המדד הסופי מנה (חלוקה) של כמות המוצרים הטובים המיוצרים בפועל כפול זמן המכונה הנדרש לכל מוצר , בזמן העומד לרשות הייצור.
פעילות TPM מורכבת מ - 7 שלבים - PILLARS:
- אחזקה אוטונומית
- אחזקה מתוכננת
- אחזקת איכות
- שיפור ממוקד
- ניהול מוקדם של הציוד
- הדרכה וחינוך
- בטיחות וגהות
שימו לב!!! כל עמודי ה TPM ניצבים על בסיס מוצק של S5. קראו על זה וראו דוגמה לפרויקטים אשר ביצענו.
ארגונים אשר פעילותם מוטת ציוד והשקעות בהון יפיקו תועלת רבה מיישום מערכת TPM, על ידי הקטנה ניכרת של עצירות מכונה, ושיפור מדד ה - OEE, אשר הוזכר לעיל. כמו כן שתשתפר תחושת העובדים והמורל שלהם עקב תחושת הבעלות על הציוד ותחושת השייכות והאכפתיות של עובד במקום העבודה.
כמו מרבית הכלים הניהוליים, גם כאן על מנת להגיע הצלחה מהותית ורווחים לאורך זמן נדרשת מעורבות הנהלה באופן אקטיבי, שינוי השיח בארגון והפיכת הTPM למתודולוגיה המרכזית לאורה נבחנים הביצועים של צוותי הייצור בכל רמות הניהול.
